August 15, 2012
June 17, 2011
June 7, 2011
May 25, 2011
February 4, 2010
October 28, 2009
October 25, 2009
October 19, 2009
מיומנו של איש היי-טק מתחיל: כך התגלה אלי לראשונה האמן
הדלת נסגרה. נקישות עקביה של הבוס מזכירות לי: השעמום משחק טניס שולחן עם עצמו (לוקחים חציו של שולחן טניס ומצמידים לקיר). מתוך הקירות הלבנים (חשוכי חלונות) מבצבצים שלל כבלים. מתוך המכשירים מבצבצים שלל כבלים. המחשבים פולטים שלל כבלים. ורק אני. לא מחובר. נורות צבעוניות של מכשירים, מהבהבות. מפטפטות ואני מנסה להבין. זה מייאש אותי. אז אני מגדיר את מצב הרוח שלי כישות בפני עצמה. אני מחליט לא להיכנע לה. כורע על ברכיי. מתחיל במלאכת הטווייה. בין הרשת לרשתית, ידי ממששות. אני נאנח. כך כבר כמה שעות ולרגע פתאום. צרחה בחדר סמוך. אני חובט את ראשי בשולחן. מה זה היה? הדלת נפתחת. "מגישים ארוחת צהרים בחדר האוכל". אני שומע את קול הבוס. ממקומי, תחת השולחן. אני רואה זוג רגלים. "איפה אתה?" איני יודע לאיזו רגל להתייחס. אז אני מגיב ישר באמצע. בין רגל אחת לשניה. "אני מייד אגיע." "עוד לא גמרת?" "מייד, מייד" והדלת נסגרה. הכבלים ממתינים. דרוכים במקומם. שוב הצרחה. ושוב. אני חובט את ראשי בשולחן. ו. כבל אחד יחיד מזדקר. מסמן לי בתנועה מזמינה. אז אני עוקב אחר פיתוליו. ועוד מפיתוליו. ובסופו פיתולים. אז אני מחליט להיכנע. וקם על רגליי. והנה. חשכו עיני כי ראיתי. איך הכבל מתחיל (או מסתיים) בגופי ממש. בטבורי. "שחרר אותי!" שמעתי (את עצמי פונה) לעצמי. "שחרר אותי!" גופי (שכבר לא היה גופי) התעוות לכדי. ראש גדול על רגל אחת. בחזית - מצח ענק ומאחור. אחוריים. נגחתי בקיר, לראשונה בין כתליו. הארתי בו חלון. קפצתי מבעדו. מחלל אחד אל החיצון. נחתתי כך, בשפתיים פשוקות, על פסגתה של תרבות. הצריכה
הדלת נסגרה. נקישות עקביה של הבוס מזכירות לי: השעמום משחק טניס שולחן עם עצמו (לוקחים חציו של שולחן טניס ומצמידים לקיר). מתוך הקירות הלבנים (חשוכי חלונות) מבצבצים שלל כבלים. מתוך המכשירים מבצבצים שלל כבלים. המחשבים פולטים שלל כבלים. ורק אני. לא מחובר. נורות צבעוניות של מכשירים, מהבהבות. מפטפטות ואני מנסה להבין. זה מייאש אותי. אז אני מגדיר את מצב הרוח שלי כישות בפני עצמה. אני מחליט לא להיכנע לה. כורע על ברכיי. מתחיל במלאכת הטווייה. בין הרשת לרשתית, ידי ממששות. אני נאנח. כך כבר כמה שעות ולרגע פתאום. צרחה בחדר סמוך. אני חובט את ראשי בשולחן. מה זה היה? הדלת נפתחת. "מגישים ארוחת צהרים בחדר האוכל". אני שומע את קול הבוס. ממקומי, תחת השולחן. אני רואה זוג רגלים. "איפה אתה?" איני יודע לאיזו רגל להתייחס. אז אני מגיב ישר באמצע. בין רגל אחת לשניה. "אני מייד אגיע." "עוד לא גמרת?" "מייד, מייד" והדלת נסגרה. הכבלים ממתינים. דרוכים במקומם. שוב הצרחה. ושוב. אני חובט את ראשי בשולחן. ו. כבל אחד יחיד מזדקר. מסמן לי בתנועה מזמינה. אז אני עוקב אחר פיתוליו. ועוד מפיתוליו. ובסופו פיתולים. אז אני מחליט להיכנע. וקם על רגליי. והנה. חשכו עיני כי ראיתי. איך הכבל מתחיל (או מסתיים) בגופי ממש. בטבורי. "שחרר אותי!" שמעתי (את עצמי פונה) לעצמי. "שחרר אותי!" גופי (שכבר לא היה גופי) התעוות לכדי. ראש גדול על רגל אחת. בחזית - מצח ענק ומאחור. אחוריים. נגחתי בקיר, לראשונה בין כתליו. הארתי בו חלון. קפצתי מבעדו. מחלל אחד אל החיצון. נחתתי כך, בשפתיים פשוקות, על פסגתה של תרבות. הצריכה
October 11, 2009
in-sight out exhibition
Exhibition Opening
As art transfers to Street Art & Street Art steps inside.
The second exhibition at Apart.art - 'Insight out', expands the examination of borders.
About the exhibition:
'Insight out' narrows the border between in and out, between the street and the indoors.
Rotem Ritmus invites Elius Corpus to share the space and co-expose self mutations.
The encounter reveals post-ups of new compositions between his and her mutations: a re-built of the artists' body parts.
Eli Waserman, also known as 106BOOM, invented a solution of bringing digital art to public places with his project 're-cycle video-art'.
A pair of bicycle was set at various places in Tel Aviv.
By pedaling the grounded bicycle a battery transmits power to the screen and the video art begins to roll.
"Insight out" collects this digital street Media into Apart.Art's gallery space as a video installation.
Elius Corpus- the autonomous body.
In his videos 106BOOM deals with urban themes and icons through a dialog between mutations made out of his own body parts.
The mutation refers to the urban structure as a being. It is a physical mechanism that radiates on our conscious, subconscious and on the symbiosis between the individual and his concrete and glass surroundings.
During the past year, the project was exposed to a large scale of viewers around Tel Aviv and had 2 appearances in 'Haair' newspaper.
No sense seeking humanity-
Rotem Ritmus is a self mutation in seek of humaneness in cold urban environments. It represents that role of the observer that is bound to be defined as a freak; not being one in a crowd of people, but somehow the only bit of humaneness around.
Both feeling out of place, Rotem Ritmus hovers as an outsider over the environment Elius Corpus is encage in.
Exhibition Opening
As art transfers to Street Art & Street Art steps inside.
The second exhibition at Apart.art - 'Insight out', expands the examination of borders.
About the exhibition:
'Insight out' narrows the border between in and out, between the street and the indoors.
Rotem Ritmus invites Elius Corpus to share the space and co-expose self mutations.
The encounter reveals post-ups of new compositions between his and her mutations: a re-built of the artists' body parts.
Eli Waserman, also known as 106BOOM, invented a solution of bringing digital art to public places with his project 're-cycle video-art'.
A pair of bicycle was set at various places in Tel Aviv.
By pedaling the grounded bicycle a battery transmits power to the screen and the video art begins to roll.
"Insight out" collects this digital street Media into Apart.Art's gallery space as a video installation.
Elius Corpus- the autonomous body.
In his videos 106BOOM deals with urban themes and icons through a dialog between mutations made out of his own body parts.
The mutation refers to the urban structure as a being. It is a physical mechanism that radiates on our conscious, subconscious and on the symbiosis between the individual and his concrete and glass surroundings.
During the past year, the project was exposed to a large scale of viewers around Tel Aviv and had 2 appearances in 'Haair' newspaper.
No sense seeking humanity-
Rotem Ritmus is a self mutation in seek of humaneness in cold urban environments. It represents that role of the observer that is bound to be defined as a freak; not being one in a crowd of people, but somehow the only bit of humaneness around.
Both feeling out of place, Rotem Ritmus hovers as an outsider over the environment Elius Corpus is encage in.
October 2, 2009
January 13, 2009
מעברים
מספיק חוט אחד בכדי לגלות קצהו. חוטים שונים, עשויים לגלות קצה אחד משותף. למוניטור כפתורים רבים. רק כפתור אחד יצור תגובת שרשרת ראשונית. ידי מגיבה למוחי. קצה אצבעי משיקה לכפתור. מעגלים פנימיים, מגיבים לסגירת מעגל חשמלי. מקרן מחדיר קרן. אור בדמות פיקסל מתנועע. דרך הרשתית, ישר לתוך מוחי. אני והמוניטור כאחד. מעגל נסגר. הפיקסל המואר, מתנועע בתוך ראשי. מתריס כלפי החולשה בבטן. מצנן את חלל החזה. לוחש.
מעברים חדים מרטטים חשמליים לקבצים קבצים וקבצים
איך זה מרגיש?
חללים ומרחבים אינסופיים
הכל נמצא ושום דבר לא קיים
הרוח לא נושבת
קרירה
ציפור וירטואלית קטנה תלחש לי את סוד האהבה?
מעבר לכל המעברים
בתוך כל הקבצים
בכל האתרים ודרך כל הלוויינים
דמעות בהורדה חינם
עד המעבר הבא
מעט חלל מלא בהרבה חסר
ונדם
מספיק חוט אחד בכדי לגלות קצהו. חוטים שונים, עשויים לגלות קצה אחד משותף. למוניטור כפתורים רבים. רק כפתור אחד יצור תגובת שרשרת ראשונית. ידי מגיבה למוחי. קצה אצבעי משיקה לכפתור. מעגלים פנימיים, מגיבים לסגירת מעגל חשמלי. מקרן מחדיר קרן. אור בדמות פיקסל מתנועע. דרך הרשתית, ישר לתוך מוחי. אני והמוניטור כאחד. מעגל נסגר. הפיקסל המואר, מתנועע בתוך ראשי. מתריס כלפי החולשה בבטן. מצנן את חלל החזה. לוחש.
מעברים חדים מרטטים חשמליים לקבצים קבצים וקבצים
איך זה מרגיש?
חללים ומרחבים אינסופיים
הכל נמצא ושום דבר לא קיים
הרוח לא נושבת
קרירה
ציפור וירטואלית קטנה תלחש לי את סוד האהבה?
מעבר לכל המעברים
בתוך כל הקבצים
בכל האתרים ודרך כל הלוויינים
דמעות בהורדה חינם
עד המעבר הבא
מעט חלל מלא בהרבה חסר
ונדם
November 21, 2008
November 9, 2008
Subscribe to:
Posts (Atom)